ריחן- כנה ונופר

שם הצמח: ריחן.

מן המקורות: אין במקורות פסוק על פרח זה.

סיבת בחירתנו בפרח זה: בחרנו בריחן משום שצמח זה מאוד מעניין אותנו, ואנו אוהבות את ריחו.

מקום גידולו בעולם: הוא גדל באזורי הודו.

אופן גידולו: צריך להשקות את הריחן שתי פעמים ביום בשליש כוס מים ולשתלו באדמה שאינה חשופה לשמש.

השימושים בריחן: בריחן משתמשים לבושם, למרפא ולשמנים.

עלי כותרת: לריחן יש 5 עלי כותרת. צבעו: צבע עלי הכותרת של הריחן הוא לבן. משפחה: הריחן הוא ממשפחת השפתניים.

ריחן בארצות העולם :

ישנם טקסים ואמונות רבות הקשורות בריחן. בצרפת הצמח מכונה לעתים "העשב המלכותי"

באיטליה הריחן מסמל אהבה.

ביוון העתיקה בפרט ובאירופה בכלל, קושר הריחן עם שנאה ואף כסמלו של השטן.

אגדת עם אפריקאית טוענת שהריחן מגן מפני עקרבים.

באירופה נהוג לשים ריחן בידי המתים כדי שיגיעו במסע בטוח לעולם הבא.

תימן- פעם היה אצל יהודי תימן מנהג שלפיו נשות הבית היו מתכנסות לאחר הדלקת נרות השבת

ומחכות לשוב הגברים מן התפילה כשהן מחזיקות ענפי ריחן שריחם החזק מבשר על השבת. כמו כן יש

מנהג בקרב יהודי תימן עד היום להשתמש בריחן כבשמים לצורך ההבדלה במוצאי שבתות.

חרצית- רות ואדר

שם הפרח:חרצית  

מן המקורות:

המילה לא נזכרת בתנ"ך אבל המילה חרוץ שמזכירה את המילה חרצית, מוזכרת:

 "קנה חכמה מה טוב חרוץ וקנות בינה נבחר מכסף" פרוש המילה חרוץ היא מילה נרדפת לזהב- ואולי בגלל שצבע החרצית הנפוץ הוא צהוב.

סיבת בחירתנו בפרח: הוא יפה, מופיע בצבעים שונים ופורח בעונות האביב ובחורף שאנחנו אוהבות.

מקום גידולו הכללי בעולם : באירופה ואנגליה.

מקום גידולו בבית סיפרנו:בכניסה לבית ספר.

אופן הטיפול בפרח :

תנאי גידול: חממה,מנהרה,שטח פתוח.

קרקע:  כל סוגי הקרקעות המנוקזות.

 באזורים בהם בעיות ניקוז נתן לגדל במצעים מנותקים כגון טוף.

תרומותיו לאדם:

הפרח לא תורם במיוחד לאדם.אך נפלא ומוסיף נוי לחצרות.

מבנה הפרח:

א.מספר עלי הכותרת של החרצית- 14.

ב.מופיע במגוון צבעים:ורוד,צהוב, לבן.

ג.ממשפחת המורכבים.

סיפור\אגדה:

היו היה עלם יפה תואר, וראשו עטור תלתלי זהב. היה העלם יוצא עם עדר הכבשים שלו לרעות בגבעות ובגיאיות. כשמצא שדה עשב רענן, היה יושב על סלע, מושיב על ברכיו טלה רך-צמר ומנגן בחלילו. כה יפה הייתה נגינתו, עד כי הכבשים שכחו ללחך עשב והיו מקשיבות לנגינת החליל.

יום אחד, בעברו עם עדרו, ראה לפתע עלמת חן רועה עדר עיזים. יפה הייתה הרועה, ולראשה תלתלי זהב. מיד נמלא ליבו של העלם אהבה חמה וטהורה. ראתה אותו העלמה והפנתה את ראשה. בישן היה הרועה, ולא ידע כיצד יגלה את ליבו לרועה. לו ידע אם היא אוהבת אותו כפי שהוא אותה, היה מעז לספר לה על אהבתו אליה. אך העלם חשש שמא אין העלמה אוהבת אותו, ולא ניגש אליה ולא אמר לה דבר. מאותו יום חדל לנגן בחלילו, הזניח את עדרו והיה מסתובב כסהרורי בין הגבעות, וכל הזמן טרדה את ליבו המחשבה "האם היא אוהבת או לא אוהבת אותי?" פגש העלם בעפרוני וביקש ממנו לגשת לעלמה ולשאול אותה האם גם היא חשה אליו אהבה.. ענה העפרוני: "אני עסוק בהאכלת גוזלי אין לי זמן לבצע שליחויות..."

פנה הרועה אל השושן הצחור. ענה השושן: "אני עסוק באירוח חרקים בתוך פרחי אין לי זמן לבצע שליחויות..." לא ידע הרועה מה לעשות. התיישב בייאוש על הסלע שלו, ובלי משים קטף פרח חרצית צהוב. רצה להתנחם במראהו, אך החרצית הזהובה הזכירה לו את התלתלים הזהובים של העלמה שכה אהב. נעצב הרועה, ובעיצבונו החל למר וט את עליו של פרח החרצית, עלה אחר עלה. בעת תלישת העלה הראשון לחש "אוהבת?" וכשתלש את העלה השני אמר:"לא אוהבת!" וכך הלאה:"אוהבת... לא אוהבת... אוהבת... לא אוהבת..." והנה הגיע לעלה האחרון ותלש אותו, ובדיוק אז קרא "אוהבת!"- עתה היה העלם בטוח, כי העלמה אוהבת אותו, כפי שהוא אוהב אותה. דלג על הגבעות והגיע אל העלמה. והנה ראה אותה יושבת על סלע ותולשת עלה אחר עלה מפרח החרצית. תולשת ולוחשת: "אוהב... לא אוהב... אוהב... לא אוהב" התקרב העלם לעלמה, ובדיוק כאשר עמד לפניה- תלשה את העלה האחרון וקראה: "או-הב!!! גם הוא אוהב אותי!!! העלמה קמה ונפלה לזרועותיו, כשכל אלפי החרציות סביבם זוהרות בזוהר זהב.

ומאז, כאשר נערות או נערים אינם יודעים אם אהובי לבם אוהבים אותם, הם נוטלים פרח חרצית, תולשים עלה אחר עלה ולוחשים:"אוהב... לא אוהב..." "אוהבת... לא אוהבת..." כך עד העלה האחרון, והוא מגלה את הסוד.  

ביבליוגרפיה:

1. משתלת יגור

http://www.yagurgan.co.il/htmls/home.aspx

2. ויקיפדיה

3. אוריינית

http://www.orianit.edu-negev.gov.il/rinachon/cp/homepage%5Cagadatharzit.htm

4. מדריך צמחים.

ורד- טופז ועדן

שם הפרח: ורד

פסוק מהתנ"ך:"אני חבצלת השרון שושנת העמקים"
(שיר השירים פרק א' פסוק א')סיבת בחירתנו בפרח: בחרנו בפרח זה כי אנחנו אוהבות את הפרח הזה ואת הצבעים שלו וריחו הנעים.,הוא מוסיף יופי לעולם ולטבע בצבעיו היפים ובצורתו.

מקום גידולו: הפרח גדל בבית סיפרנו ליד אולם הספורטאופן הטיפול: משקים את הפרח בכל כמה זמן והוא מתפתח מהר יותר מכל הפרחים.

תרומת הפרח לאדם: הפרח נותן יופי לעולם ולבני האדם שסביבו.מבנה הפרח:שישה עלי כותרתצבעים: ורוד,אדום,וכדומהממשפחת הורדיםמשמעות של המילה ורד:לא ראינו מקורות על משמעות שם הוורד ואולי בגלל שהוא מופיע בצבע וורוד נקרא כך.

סיפור על הוורד:לאיש אחד היה גן מקסים, שטיפח אותו וטיפל בו במסירות. הגן היה רחב וגדול, הגדר הייתה מוקפת בעצי ברושים, ובתוך הגן פינות-חמד ובהן פרחים יפים ונדירים. שירת הציפורים הרנינה בו כל שביל וכל פינה, ובגן זה צמחו וורדים יפיפיים שטופלו וטופחו במסירות ובהשגחה מיוחדת בידי האיש שגידל אותם. יום יום היה יוצא לגנו לראות את הוורדים, להנות מיופיים ולשאוף מריחם, אחרי שגמר להנות התחיל בעבודת הגינון. יום אחד יצא האיש לגנו וראה כי נקטפו ורדים ונתלשו ענפים. אין זאת - אמר האיש בלבו - כי מישהו מתנכל לוורדי. והוא החליט לארוב לגנב.עבר יום, עברו יומיים, ובצהרי היום השלישי ראה ילד כבן 9 עובר את גדר הגן ושם פעמיו אל עבר שיחי הוורדים.ניגש האיש אל הילד ואמר: "למה אתה קוטף את הוורדים שלא אתה גידלת אותם, לא אתה טיפחת אותם ולא עמלת למענם?"עמד הילד מבויש ואחר נשא את עיניו אל האיש במבט מתנצל ואמר: "יש לי חברה השוכבת חולה בבית-חולים, והיא כל-כך עצובה. איני יכול להביא לבית-החולים דבר מאכל או דבר מתיקה, ואני כל-כך רוצה לשמח את ליבה ולעזור לה לעבור את הימים האלה. גם כסף לקנות לה פרחים אין לי. לכן חשבתי: הנה גן כל-כך גדול, ובו פרחים רבים כל-כך. הן לא יחסר הגנן ולא יחסר הגן אם אביא לילדה עצובה מידי פעם פרחים יפים כאלה.

במקור אין סוף לסיפור אבל אנחנו חושבות שהגנן שמח לעזור לילדה החולה עם הפרחים שלו ויותר לא כעס על הילד.

בבליוגרפיה:

1. תפוזhttp://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2130749

2.מאגר ספרות קודשhttp://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t3002.htm

3. צמח השדה:http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=835

סלסלי כסף- טליה ויסכה

שם הפרח: סלסלי כסף.
שם הפרח בלטינית: lobulariamartimia
הפסוק בתנ"ך: אין פסוק בו הפרח סלסלי כסף מוזכר בו.
בחרתי בפרח זה כי: משום שפרח זה , פרח יפה וגם חגיגי מאוד.
מקום גידולו הכללי בעולם ומקום גידולו בבית ספרנו: מקום גידולו הכללי בעולם- באזור המדברי והים- תיכוני. מקום גידולו בבית ספרנו- בתוך אדניות ליד הרחבה של כיתות א'.
עונת הפריחה: אביב, חורף.
אופן הטיפול בו: שמירה מפני נזקי מזג אויר ,חום ולחות, השקיה בינונית.
תרומתו ושימושיו לאדם: נפלא למילוי אזורים ריקים בגינה ולערוגות.
מבנה הפרח:
א. מספר עלי כותרת- ארבע.
ב. צבעי עלי כותרת- לבן, סגול, ורוד.
ג. משמעות שמו- הפרח נקרא כך משום שנראה כמו סלסלת כסף.
ד. צורת הזרעים- תרמילים
ה. דרך הפצת הזרעים- מזריע את עצמו
ו. לאיזו משפחה הפרח שייך- משפחת המצליבים
סיפור אודות סלסלי כסף: לא מצאתי סיפור אודות הצמח ולכן חיברתי משלי.
היה הייתה פעם ילדה ושמה גילי. גילי אהבה מאוד פרחים ובעיקר פרחי גינה. יום אחד טילה גילי בגינתה וראתה פרח חדש הצומח בגינה. תוך דקות ספורות היא כבר הייתה שקועה בספר הפרחים תוך חיפוש אחר הפרח החדש שזה הרגע ראו עיינה. לבסוף מצאה גילי את הפרח- סלסלי כסף היא קראה. כשחזרה אמה של גילי הביתה הראתה לה הילדה את הפרח החדש בגינה והסבירה לה עליו( מתוך מה שקראה בספר הפרחים).
ביבליוגרפיה:
- "ויקיפדיה"
- "גינה פור- יו"
- "משתלות יגור"

חסה- הודיה מרון

שם הירק שבחרתי: חסה
סיבת בחירתי: משום שהוא ירק טעים ובריא
מקום גידולו: הוא גדל במקומות שונים ובעיקר בארצות המערביות בבית סיפרנו הוא גדל בגן הירק ליד כיתות א'.
אופן הטיפול:
שותלים את החסה בעיקר בעונות החורף כיון שהיא אוהבת טמפרטורה נמוכה.
היא יכולה לגדול כמעט בכל סוג של אדמה אפילו באדנית.
החסה זקוקה להרבה מים כדי למנוע את המרירות. וכן משום שיש לשמור על קרקע לחה.
ניתן לשתול את החסה בצפיפות.
כדי למנוע מזיקים מומלץ לגדל את החסה יחד עם תבלינים נוספים.
תרמתה של החסה לאדם:
* מאכל טעים ומזין לחסה המון ויטמינים ומינרלים .היא מכילה בתוכה A, B2 , E ,אשלגן סידן, ויטמין סי, וחומצות אמינו.
* מסיע להירדם בקלות* החסה משתנת ומעודדת הרחקה של נוזלים מהגוף.
* היא מפחיתה את רמת הסוכר בדם.
* מרגיעה את דרכי העיכול – היא משככת גזים במעיים ומפחיתה תחושת רעב לאחר הארוחה.* החסה מסייעת להרגעת עצבים.
צבע החסה: ירק החסה הוא בצבע ירוק, ירוק-סגול. לחסה אין קליפה ויש לה גבעול קצר קצר, שבקושי רואים, הגבעול מגדל ענפים ומהם גדלים פרחים. האם לחסה יש זרעים: לחסה יש זרעים הנובטים בתנאי לחות.
אודות החסה:
יש הנוהגים להשתמש בחסה כמרור בפסח, זכר למרירות ולעבודה הקשה במצרים.

בבלוגרפיה:
חסה תרבותית – ויקיפדיה

חסה ערכים תזונתיים בחסה חסה ערך תזונתי

ארגון מגדלי הירקות מדריך ארצי לגידול עלים וכרובים

פלפל- לבל אור וצביאלי ענאל

שם הירק: פלפל.
פסוק בתנ"ך: לא נמצאו במקורות מידע אודותיו
מדוע בחרתי: בחרתי בירק זה כי הוא יפה מכיוון שהוא מוסיף הרבה לסלט הוא גם טעים ונורא טעים.
4.מקום גידולו:מקום גידולו הכללי בעולם הוא בדרום אמריקה בבית סיפרנו הפלפל גדל בגן ירק.
5.אופן הטיפול: הפלפל גדל מעצמו ורק אם הוא מתייבש רק אז משקים אותו.
6.תרומתו לאדם: הפלפל תורם לאדם בזה שהוא מאכל והוא מוסיף לסלט הרבה וגם ביופי ציבעו.
7א. צבעו: מספר צבעים שמצאנו הוא שש והם: אדום,צהוב,כתום,שחור,ירוק בהיר\כהה
ב.קליפה: לפלפל יש קליפה מאוד דקה שרק אם צולעים אותו אפשר להפרידה.
ג.זרעים: כן לפלפל יש זרעים.
8.סיפור:מצאנו סיפור על התבלין פלפל שחור.
פלפל בערב יום הכיפורים \נמרדי יוסףליפני שנים רבות חיו שלושה ילדים יוסי דוד וחנן חנן היה ילד שמאמין לכל
דבר וחבריו היו מנצלים זאת.
בערב יום הכיפורים אחרי סעודת מפסקת הם הלכו לבית הכנסת ויוסי ודוד רצו לסדר את חנן,
מה עשו ? יוסי שפך לתוך ממחטה המון בושם ואילו דוד שפך המון פלפל שחור.
חנן ראה אותם "רבים" של מי "הבושם " מריח יותר טוב.
חנן אמר שהוא ישפוט של מי הבושם מריח יותר טוב, דוד ויוסי הסכימו.
חנן הריח את הבושם של יוסי והריח ריח טוב . ולאחר מכן הריח את הבושם של דוד
ומיד התחיל להתעטש עד סוף יום כיפור.
בבילוגרפיה1. ויקיפדיה:
2.סיפור
3.צבעים של פלפל

וינקה- ענבל בר מאיר ואילה אביב

שם הפרח: וינקה

פסוק מן התנ''ך: לא מצאנו אודות הפרח פסוק מן המקורות

למה בחרתי בפרח בחרנו בפרח הוא כי הוא יפה ,מעניין,ריחו נעים והוא שימושי לאדם.

מיקומו בעולם:  אירופה,צפון מערב אפריקה, ודרום מערב אסיה.

בבית הספר:מתחת למזכירות.

אופן גידולו:משקים בשתי כוסות מים כל יומים

תרומתו ושמושיו לאדם:הפרח משמש להכנת תרופות לריפוי לוקמיה ומחלות סרטן אחרות.מכינים מימנו אבקה מוסיפים אליה מרקיבים שונים ומיתקבלת התרופה.

מיבנה גופו: יש לוינקה 5 עלי כותרת.

צבעו:ורוד.

משפחה: ההרדופים

משמעות שמו:אין משמעות לשמו.

סיפורים אודותיו:לא מצאנו סיפור אודתיוL לכן נמציא:

דני היה ילד נחמד. אך בעיה אחת 'קטנה' היתה לו. דני אהב מאוד להיות בשמש הרבה זמן

אמא שלו ניסתה להסביר לו שזה לא בריא לחזור כל יום עם עור שרוף .אבל דני היה ילד שובב והוא לא הקשיב לאמא שלו.לאחר הרבה שנים כשדני היה גדול (והוא כבר הבין שזה לא בריא),הוא בכלל לא הרגיש טוב. הוא הלך לרופא כדי לשאול אותו מה פשר הדבר והרופא אמר לו שזאת מחלת הסרטן ! הרופא הורה לאשפז את דני ולהתחיל לחפש בשבילו תרופות . לאחר כמה ימים של חיפושים הרופא מצא שבהודו אפשר לקבל תרופה שמכינם מהפרח וינקה והיא מרפה ממחלות סרטן. דני טס להודו וקיבל את התרופה ולא תאמינו לאחר חודש הוא כבר חזר לארץ בריא ושלם!

משימה שניה

שלום תלמידים חביבים !

עליכם להסתובב ברחבי ביה"ס, לבחור פרח, ירק או פרי מהמבחר המגוון הקיים

ולעבוד עפ"י ההוראות הבאות:

1.שם הפרח/ הירק/הפרי.

2. הפסוק בתנ"ך הכותב אודותיו ( אם קיים).

3. מדוע בחרתי בפרח/ צמח/ירק זה.

4. מקום גידולו הכללי בעולם והיכן גדל בבית ספרנו?

5. אופן הטיפול בו.

6. תרומתו ושימושיו לאדם.
7. אם בחרת בפרח כתוב על מבנה הפרח:
א. מספר עלי כותרת.
ב. צבעם.
ג.האם יש משפחה לפרח שבחרת?
ד. האם יש משמעות לשמו?
8.אם בחרת בפרי או ירק כתוב:
א. צבעו?
ב. האם יש לו קליפה? איזה סוג?
ג.האם יש לו זרעים?

8. סיפורים, אגדות או מתכון אודותיו.

9. הוספת תמונה שלך ליד הפרח/ פרי/ירק בביה"ס.
10 ביבליוגרפיה- מקורות(לפחות שלושה) בהם השתמשתם.
בהצלחה!
לסים ברצוני לשתף אתכם בכך שהבלוג שלנו נבחר לאחד הבלוגים הטובים לשנת 2011 ע"י מכון מופ"ת- ועל כך אני גאה בכם!
להמשך קריאה לחצו כאן.http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4136

עץ אלון- אלון פאר ונדיר בן ישעיהו

חשיבות העצים לעולם:

הם נושמים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן שאנחנו נושמים.

שימושי העץ האלון פירות האלון , הבלוטים ,משמשים לרפואה.
שם העץ:הוא עץ האלון.
הפסוק בתנ"ך הוא:"ואנוכי השמדתי את האמורי לפניהם אשר כגובה הארזים גובהו וחסון הוא כאלונים". (עמוס ב', ט')
האזור גידול של עץ האלון:
הוא אזורי אגן הים התיכון ובבית סיפרנו הוא גדל ליד הדשא ברחבת הכניסה וגם ליד כיתות ה' בנים יש מספר אלונים.
אופן הטיפול:צריך להשקות אותו פעם ביומים וצריך להקפיד על השקיה.
מדוע בחרתי בעץ זה:מכיוון שזה עץ ממש חזק. ושנחנו אוהבים לטפס אליו. חוץ מזה שגם שמי כמו השם שלו...

סוגי אלונים והסבר:
אלון שסוע- המכונה גם אלון טורקי, הוא עץ ירוק ממשפחת האלוניים. הוא גדל בעיקר באסיה ואירופה.
אלון חרמוני- הוא עץ נשיר משפחת האלונים.
לאלון החרמוני יש שיניים לא שוות בגודלן על שפת העלים. פרי האלון,הבלוט, קצר ושקוע בתוך הספלול. שמו מעיד על תפוצתו.

סיפור על האלון:
שלושת האחים למשפחת אלון אהבו בחורה יפה מאוד ששמה אלה, הם הוזמנו למסיבה שלה ורצו להרשים את אהובתם אלה והיא תבחר באלון המתאים לה. אלון תבור עשה סלסול בשיער, אלון תולע גילח את השיער ואלון מצוי נשאר כפי שהוא, ואמר שאם אלה תאהב אותו, היא תאהב אותו כמו שהוא... בסופו של דבר האלה בחרה, כמובן, באלון מצוי שנשאר כפי שהוא... והם חיים ביחד באושר ואושר.................
במילים שלי שיאהבו אתך איך שאתה ולא איך שאתה לא. ואל תנסה לשנות את עצמך באופן חיצוני אלא תן ערך יותר לשינוי הפנימי והאמיתי שלך להיות אדם טוב יותר.
מקורות:

http://sites.google.com/site/gzinature/oak
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F
http://kaye7.school.org.il/tales.htm





.

עץ ארז - אביעד מרקוביץ

הפסוק בתנ"ך הכותב אודותיו :
"וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה... וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן,וְעַד ָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" (מלכים א' , ה' , ט' – י"ג).
"קוֹל יְהוָה, שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר יְהוָה, אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" (תהילים כ"ט, ה').
"הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי... שְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים,
מֵהַלְּבָנוֹן" (דברי הימים ב' , ב', ג' – ז').
מדוע בחרתי בעץ זה :
בחרתי בעץ זה , משום שהוא מסמל כוח. כמו כן , תלמידי חכמים נסתרים נקראו ארזים ,בתור תואר המקנה כוח.
מקום גידולו בעולם והיכן גדל בבית ספרנו :
בעולם , נמצאים הארזים ברכס הרי ההימלאיה שבמזרח אסיה , בקפריסין , ישראל והרי האטלס שבארצות המגרב. בבית הספר , נמצא הארז במספר מקומות , כמו למשל מול המזכירות.
אופן הטיפול בו :
בארז אין צורך בטיפול , הוא גדל באופן טבעי בתור צמח בר , בעיקר.
תרומתו ושימושיו לאדם :
בעת העתיקה , השתמשו בארז לבניית מקדשים וארמונות , וכן לקברי בני המעמד האליטיסטי בחברה.
סיפורים ואגדות אודותיו :
בתלמוד מסופר , שכאשר בר כוכבא בחן את אנשיו , הוא בחן אותם ע"י כריתת אצבע. חכמי הסנהדרין לא הסכימו לשיטתו , והציעו לו כי הבחינות יערכו כך : מי שירכב על סוס ויצליח תוך כדי לעקור ארז , יהיה בצבאו. ואכן , בר כוכבא הסכים , וכך בחר את חייליו החדשים.
ביבליוגרפיה
1. אתר ויקיפדיה העברית
2. אתר ויקיטקסט
3. אתר דעת

עץ דקל- נווה אלטשולר ויובל כהן

חשיבות העצים לעולם
העצים נותנים לנו צל ומפחיתים מעוצמת הרעש. הם גם מקום גידולם של בעלי החיים ומפחיתים את זיהום הסביבה.

השם של העץ הוא תמר-דקל.
בתנ"ך יש פסוק שמדבר עליו, שיר השירים:

"אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו"
מיקומו של העץ:
העץ נמצא בבית הספר במדשאה שמול אולם הספורט. יש שם כמה עצים. אנו מטפלים בו בכך שאנו משקים בצינורות השקיה את העץ ובטפטפות לאיזור גידולו.
העץ בעולם:
מיקומו של העץ בעולם הוא בנגב.
תרומותיו לאדם:
התרומות שלו לאדם זה שהוא מביא לנו תמרים לאכילה ולולב לנטול בסוכות. מהסירופ של התמרים מייצרים סילאן שהוא ראוי לאכילה.
הסיפור ששמענו על העץ נקרא:
מדוע נכחדו עצי הדקל שהיו בתקופת המקרא?!
לפני כמה עשרות שנים העותומנים ששלטו פה, השתמשו בדקלים הארץ ישראליים שהיו בארץ לבעירה לרכבות שלהם.וככה נכחדו כל הדקלים, שהיו העצים הכי טובים לבעירה, ועד היום, אין לנו דלקים בארץ ישראל.כבר בעליות (הראשונה, השנייה וכו) לא היו כאן הדקלים האלה..בקיצור, אלה היו דקלים עוד מתקופת המקרא, שהרומאים סיפרו עליהם שהיו משובחים מאוד!אז איזה דקלים יש לנו היום בארץ?לפני כמה שנים, החליטו להביא עצי דקל מעיראק, וכך עשובעזרת איראן. בקיצור, עשו מבצע רשמי, והגיעו לעיראק, והביאו חוטרים של עצי דקל (משהו בסגנון של לולבים, שאז אתה שותל באדמה, וצומח ממנו עץ/ בגלל שעברנו את כל אפריקה, החוטרים התייבשו, ורק 2000 שרדו עד הארץ.את ה-2000 האלה התחילו לגדל, ולהרבות אותם. ועד היום הדקלים שיש בארץ הם דקלים מאותו מבצע..היום לדעתי גם מייבאים דקלים ממקומות נוספים, כמו קליפורניה... אבל הדקל הנפוץ ביותר - לגידולים, הוא מהמבצע הזה -לפי מה שהבנתיודרך אגב, הדקלים בכניסה לבן גוריון, הם חלק מהדקלים ששרדו בספינה, היום הדקלים שאנחנו רואים, הם בעצם צאצאים של הדקלים שהבאנו מעיראק. מי שנסע שם וראה, או שיסע בעתיד.. שידע שאלה דקלים מאותו מבצע, לא דקלים שהרבו מהם, אלא אלה הדקלים עצמם!בקיצור?למה אני מספר את כל זה..?מי ששאל את עצמו, שידע שאין יותר את הדקלים שהיו ביהודה בתקופת המקרא,הם נכחדו מהעולם.
בחפירות במצדה לפני כ- 40 שנה (1963) נמצא כד שבתוכו גלעיני עץ דקל.ה חוקרים טוענים שאלו הדקלים של יהודה... מתקופת המקרא..לקחו אותם, והחליטו לשמור אותם למזכרת..באה חוקרת אחת, והחליטה לנסות להנביט אותם (מה שחסר סיכוי,כי מדובר על גרעינים מלפני 2000 שנה!! תבינו, מדובר על 2000 שנה! השיא העולמי בהנבטת זרע עתיק הוא 700 שנה, של צמח הלוטוס,2000 שנה זה קצת מוגזם לא?והנה, מתוך הזרעים שהיא קיבלה הצליחה להנביט את אחד מהם,וקראה לעץ מתושלח, שהרי יש כאן שיא עולמי, שמעולם לא התרחש משהו דומה בהיסטוריה,' הצליחו להנביט זרע מלפני 2000 שנה.והיום מתושלח הוא שתיל, בן 5 וקצת..ואתם יודעים למה מחכים?מחכים שהוא יגיע לגיל 7, שהחוקרים אומרים שבגיל הזה? העץ מגיע לגיל בגרות, (בין גיל 6 ל-7 בערך)ואם הוא נקבה? יוכלו להפרות אותו עם זרעים של דקלים של היום, ויצאו פירות!ואז נדע מה היה הטעם של התמרים מהמקרא..
מקורות:
ויקיפדיה
צדיק כתמר יפרח
אנציקלופדיה יהודית דעת

עץ הרימון- יערה אביב

בחרתי בעץ הרימון:
לכבוד ט"ו בשבט שתלנו בבית הספר עץ רימון והתעניינתי אודותיו ורציתי להרחיב את הידיעות שלי עליו.
עץ הרימון בתנ"ך:
בתנ"ך הרימון מוזכר כשהמרגלים ששלח משה לרגל הביאו רימון ( במידבר י"ג )
מקום גידולו של עץ הרימון:
אפשר לגדלו בכל סוגי האקלים בכל אזורי הארץ.בבית הספר נטענו אותו לקראת טו' בשבט בחצר האחורית כשתיל קטן, במשך השנים הוא יגדל ויהיה עץ חזק, גדול ומניב פרות.
אופן הטיפול בעץ הרימון:
לעץ גדול, ששורשיו נפרשים בקרקע בהתאמה למידת צמרתו, נותנים יותר מים מאשר לעץ קטן. לעץ צעיר, ששורשיו לא מפותחים, חשובה אספקת מים לעתים יותר קרובות .
תרומותיו ושימושיו לאדם:הרימון מלא אנרגיה. אכילת הרימון ושתית המיץ שלו פותחים את מערכת העיכול שזה מועיל לאדם.
סיפורים ואגדות אודותיו:
על שפת ים הכנרת, בטבריה, התגורר לו יהודי בשם ניסים ,ניסים זה היה יהודי עני מרוד. לא היו לו שדות או כרמים, רק עץ רימון בודד אחד שעמד ליד הבקתה הקטנה. במשך השנה כולה הוא היה יושב ולומד בצל ענפי העץ . כאשר הפירות היו מבשילים לא היה גבול לשמחת ניסים ומשפחתו. הם היו אוכלים מן הפרות ומתפרנסים ממכירת רימונים. מובן מאליו כי פרנסה בשפע לא היה לו. כאשר הגיעה תקופת "שלושת השבועות" שבין שבעה-עשר בתמוז לתשעה באב, ישראל מתאבל על חורבן הבית וירושלים, היה העץ כבר מלא בפירות עסיסיים. ניסים ומשפחתו היו ממתינים בסבלנות עד לאחר שחלפו ימי האבל. אז, הם היו יוצאים אל העץ, קוטפים מפירותיו המתוקים מברכים ברכת שהחיינו ומודים לבורא העולם על הפירות. את הרימון הטוב ביותר היה ניסים שומר לקראת ט"ו בשבט .לרימונים של ניסים יצא שם טוב בכל הסביבה, ויהודים רבים רצו לרכוש ממוצרו ילדים היו לו כמעט כמספר הרימונים על העץ. הם גדלו והתפתחו יפה, ממש כמו הרימונים, אך הגיע היום ובתו הגיעה לזמן חתונה . כפי שנהוג היה באותם הימים, היה על ההורים להעניק "חתונה" מכובדת לחתן הטרי. אך מנין לו, , כסף לחתונה? ואם לא די בכך, הרי שתקופת שלושת השבועות הלכה והתקרבה, והעץ עמד ריק, ללא פירות, כשענפיו למטה, כאילו התבייש במה שקרה לו. עבר לו תשעה באב, וניסים המסכן עמד ליד העץ, מחפש אולי ימצא בכל זאת רימון או שניים? "אברם" הוא קרא לבנו הקטן, "בוא ותטפס על העץ, אולי תגלה בין העלים איזה רימון מסתתר"? אברם מיהר לטפס על העץ כשהוא מזיז לצד ענפים ועלים, ולפתע בקעה מפיו קריאה: "אבא, מצאתי רימון! ועוד אחד, ועוד אחד"! הוא ירד מן העץ ובידיו 'שלל' רב: שלושה רימונים עסיסיים ויפים. "תודה לא-ל" אמר ניסים. "מעולם לא ראיתי רימונים יפים כאלו". לא חלף זמן רב והנשים החלו דופקות על דלתו של ניסים, כדי לרכוש רימונים כרגיל. אך ניסים נאלץ להשיב את פניהם ריקם. "נותרו לי רק שני רימונים" הוא הסביר. "על אחד מהם נברך בראש-השנה ונבקש שירבו זכויותינו כרימון. את השני נאכל בט"ו בשבט. אני מצטער, בואו בשנה הבאה" הוא אמר, והם איחלו לו יבול טוב יותר בשנה החדשה. שבת חלפה בששון ובשמחה על המשפחה. ראש השנה עבר גם הוא, אך לאחר מכן החלה אשתו לדאוג: מה יהיה על בתם שהגיע לזמן חתונתה? היא החלה להפציר בבעלה שיצא לחוץ לארץ כדי לעורר את רחמי היהודים ולקבץ נדבות. לאחר הפצרות רבות הסכים ניסים לבקשתה. הוא עבר דרך עיירות וכפרים, עד שהגיע לעיר קושטא הגדולה. היה זה בליל ט"ו בשבט.כרגיל, הוא עשה את דרכו לבית-המדרש המקומי, שם תכנן לישון ולאכול ממעט המזון שהיה לו. מיד כשנכנס הוא הבחין שהיהודים מודאגים במיוחד ומשוחחים בינם לבין עצמם. "מה קורה כאן", הוא שאל וקיבל את התשובה הבאה: בנו של הסולטן חלה במחלה קשה, אביו החליט כי היהודים קיללו אותו. הוא הציב בפניהם תנאי: עליהם להתפלל לרפואת בנו. אם עד תאריך מסוים בנו לא יבריא, כל היהודים יגורשו מן העיר. מחר, ט"ו בשבט, זהו המועד האחרון לרפואת בנו של הסולטן.

כולם התאספו בבית-הכנסת כדי להתפלל. ניסים התיישב לומר תהילים עם כולם, כשלפתע ניגש אליו השמש המקומי. "האם אתה מארץ ישראל"? נשאל ניסים המופתע שהשיב: "כן, כיצד ידעת"?"הרב שלנו הוא יהודי קדוש. הוא אמר כי הוא מריח ריח של ארץ הקודש בבית-המדרש. בוא בבקשה איתי".השמש הוביל את ניסים לחדרון קטן, שם ישב הרב, בעל הדרת פנים. הוא שאל במאור פנים את ניסים: "מה שלום היהודים בארץ הקודש"? "אני מתאר לעצמי כי הרב מריח את ריח הרימון מארץ-ישראל אשר ברשותי "יש לך רימון מארץ ישראל"? שאל הרב בקול.

"כן, ואני חושב לאכול אותו כעת, לרגל ראש השנה לאילנות. לכבוד יהיה לי אם הרב יתכבד לאכול מרימון זה". הרב קפץ ממקומו וחיבק את ניסים. "בורא העולם שלח אותך לכאן כדי להציל את הקהילה הקדושה מסכנת הגירוש ". ניסים הביט בו בחוסר הבנה מוחלט. "אתמול ישבתי והתעמקתי בספרים הקדושים על סודות הפירות" סיפר לו הרב. "משום מה, המילה "רימונים" שבה ועלתה מול עיני. הבנתי כי כאן נימצא הפתרון..."האם אתה יודע מה ראשי התיבות של המילה רימונים"? המשיך הרב "רפואת מלך ובנו ניסים יבריא מהרה!" שהוא עדיין מבולבל מהמתרחש מיהר הרב לגשת בזריזות אל ארמון הסולטן. הם הוכנסו מיד פנימה, שם מצאו סולטן מיואש ובוכה. "הכנס אותנו לחדר בנך" אמר הרב "בעזרת השם אנו נרפא אותו תיכף ומיד"! במיטה מלכותית שכב הנסיך הצעיר, חיוור וללא כל סימן חיים. הרב חתך את הרימון לשניים, וסחט מחצית מן הרימון לתוך כוס קטנה. את המיץ טפטף לשפתותיו של החולה ולתדהמת כולם, פתח החולה את עיניו! מייד הבחינו הנמצאים כיצד הנסיך מבריא והולך. הסולטן נישק את ידיהם של הרב ושל ניסים. "הצלתם את בני" – אמר – "לעולם לא אשכח לכם זאת". "את החצי השני השארתי לברכה" אמר ניסים לרב בחיוך, והם מיהרו לשוב ולבשר ליהודי העיר על הנס שקרה להם. שב ניסים לטבריה כשהוא עמוס בכסף וזהב, מתנת הקהילה היהודית בקושטא. ובבית, קידם את פניו עץ הרימון העתיק, כשהוא שוב מלא בפירות אדומים ועסיסיים.
מקורות:
1. משתלת חסקלברג לעצי פרי.
http://www.mashtela.com/index.php?id=65
2. בית חב"ד.
http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/626010

עץ ברוש- לירון אהרון

חשיבות העץ לעולם:
העץ מסנן את החמצן שאנו נושמים. האויר המלוכלך עובר דרך העלים שעל העצים וכך מסתנן, אם העצים לא היו מסננים את האויר, אנו לא היינו יכולים לנשום. העצים נשרפים והשריפות מחממות את כדור הארץ. העץ נותן צל גם על חמרים הגורמים לשריפות וכך גם העץ מונע שריפות.

סיבת בחירתי בעץ:
בחרתי בעץ זה: כיון שאהבתי את מראהו: גובהו, עליו דמויי הקשקשים והאצטרובלים הקטנים והעגולים שלו שמצאו חן בעיני.
פסוקים בתנ"ך הכותב אודותיו:
"הֵילֵל בְּרוֹשׁ כִּי נָפַל אֶרֶז, אֲשֶׁר אַדִּרִים שֻׁדָּדוּ. הֵילִילוּ, אַלּוֹנֵי בָשָׁן, כִּי יָרַד יַעַר הבצור" (הַבָּצִיר), "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו" (ישעיהו מ"א י"ט), "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת" (ישעיהו נ"ה יג'), "כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד" (ישעיהו ס' יג')
מקום גידולו:
הברוש נפוץ בכל מזרח הים התיכון מצפון לוב, דרום יוון, דרום טורקיה, קפריסין, מערב סוריה ולבנון ויש גם אוכלוסייה קטנה באיראן, אפשר לראותו גם בבית הספר נווה מדבר, ובבית ספרינו ליד אולם הספורט.
אופן הטיפול בו:
שותלים את זרעיו במקום שיש בו באקלים החם הנמצא בחצי הכדור הצפוני.
הברוש מתאים לשמש מלאה ולהרבה קרקעות- למעט מלוחות. מבחינה אקלימית הוא מתאים למישור החוף, לשפלה, לעמקים, להרים הנמוכים ולהר הגבוה (במגבלה - עומס שלג רב מדי עלול לגרום לשבר ענפים).
תרומתו ושימושיו לאדם:
הברוש מספק לנו נייר וצל. את הברוש נוהגים לטעת מסביב לפרדסים כדי להפחית, לעצור את הרוחות, הברוש ריחני ועמיד ומשמש לבניית רהיטים. הברוש משמש גם לרפואה הברוש מקובל מאוד ברפואה לטיפול בסוכרת, בדימום בחניכיים, בכאבי שיניים ובצרבת חזקה.
סיפורים ואגדות אודותיו:
שתיקת הברושים (סיפור המסופר על ידי יורם אלון, בסיפור מסופר על איש שמפקדו הורה עליו למצוא חייל שלפתע נעלם, לכן הלך לביתו של אותו החייל ודיבר אם משפחתו, המשפחה סיפקה תשובות לכל השאלות, לכן אותו האיש ביקש להשאיר לחייל מכתב שבוא החייל יכתוב את כל מצוקת ליבו, והוריו אמרו לו שמחר בנם יתייצב בסיס.
בלילה כשהאיש חיכה לו ירד גשם זלעפות והחיל לא הגיע, לא היה סיכוי שכבר יבוא האוטובוס ולפתע האיש ראה צללים , של בן אדם, האיש המסתורי הזמין אותו לביתו , ובכניסה לבית עמדו עצי ברוש. בבית היה שולחן שעליו פרוסים הרבה מאכלים, בדיוק באותו הרגע כל בני הבית שכבו לישון וגם אותו האיש. למחרת האיש חזר לביתו ורצה ללכת לאותו האיש להודות על האירוח הנפלא אבל כשהלך לאותו המקום עם אותם הברושים לא ראה שם שום בית, רק מגרש ריק וגם בעריה לא היה מסורטט שום עץ, ואז האיש הבין שזה היה נס חנוכה.
מקורות:
http://he.wikipedia.org/wiki/
מילון אבן שושן
אנציקלופדיה כללית כרטא
http://www.starmed.co.il/HealingPlants/36